תמיכה

צידנית שהייתה בטמפרטורת החדר משקיעה קודם כול קרח בקירור הדפנות של עצמה. בצידנית במשקל שמונה קילוגרם נמסים בשלב הזה בלבד כשבע מאות ועשרים גרם נוספים. מכיוון שההפשרה הרגילה בשעה אחת היא סביב מאה גרם, התוספת הזאת מסיטה את התוצאה פי כמה. לכן משאירים אותה שעה, שופכים את כל המים שהצטברו, ורק אז מתחילים לספור את זמן המדידה האמיתי.

כי בשקילה תמיד יש שגיאה. במדידה של שעה אחת בלבד, שגיאה של עשרים גרם מפזרת את התחזית בין יום ושמונה עשיריות לבין יומיים ושבע עשיריות. בהארכה לשלוש שעות הטווח הזה מצטמצם לכשבע עשרה מאיות של יום. ככל שמודדים יותר זמן מדייקים יותר, אבל שלוש שעות הן הרף התחתון המעשי.

לא. כל החישוב נשען על כך שהפנים מקובע בנקודת הקיפאון של מים, ואילו לקרחומן יש נקודת קיפאון אחרת, כך שהתנאי נשבר. במקרה כזה ChillTest לא יפיק שום ערך. השתמשו בקרח מים רגיל.

לא צריך. משקל מטבח או כוס מדידה מספיקים. את טמפרטורת האוויר בחוץ אפשר להזין ידנית, או לתת לאפליקציה למשוך אותה אוטומטית אם תרצו.

לא. ChillTest עונה על שאלה אחת בלבד: כמה שעות הקרח מחזיק. היא אינה קובעת בטיחות מזון, ואין להשתמש במספרים שלה כדי להכריע בשאלה כזאת.

בדקו אם דילגתם על הקירור המקדים, אם זמן המדידה היה קצר מדי, ואם ההפרש מול הטמפרטורה בחוץ היה גדול מספיק. אם כמות מי ההפשרה קטנה מחמישים גרם, משקלה של שגיאת המשקל גדל. במקרים כאלה האפליקציה מציגה אזהרת איכות לצד התוצאה.